תקציב משפחתי: כך תתנהלו בצורה נכונה

נושא יוקר המחיה בישראל עשוי להיבלע לפעמים בין שאר הידיעות, הבעיות והנושאים החמים של המדינה, אך הוא לעולם לא נשכח מהאזרחים הרבים שמתקשים לאזן כראוי את ההוצאות וההכנסות שלהם.
לאחר ההפגנות של 2011 העם דרש מן הממשלה לבצע שינויים כלכליים כדי לצמצם את יוקר המחיה, ובעוד שהשלטון אכן מנסה מעת לעת לבצע פעולות שונות, אלו אינן בעלות השפעה גדולה מספיק.
כך אנו צריכים לנקוט יוזמה גם בעצמנו ולהתחיל לבצע פעולות עצמאיות בתוך משק הבית שלנו כדי להביא לאיזון נכון ולהקל על מצבנו הכלכלי – והצעד הראשון לעשות זאת, הוא ניהול תקציב משפחתי.

למה לי לנהל תקציב?

 כ-47% מן הישראלים נמצאים במינוס, וזוהי בעיה שהיא בראשיתה תקציבית – יותר כסף יוצא מחשבון הבנק מאשר הכסף שנכנס אליו.
בעוד שאנו אכן מצפים מן הגופים הציבוריים לבצע שינויים שבאמצעותם נוציא פחות כספים, או נכניס יותר, מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לנהל באופן נכון יותר הוא ההוצאות וההכנסות שלנו.
כך, נוכל לשאוף למזער את השליליות של המאזן שלנו, ואולי אפילו להפוך אותו לחיובי.
הניהול מהצד שלנו מתחיל קודם כל במודעות ובמעקב, כך שנוכל לדעת בדיוק כמה כספים אנו מוציאים ועל מה.

 מתחילים עם שינוי גישה

 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאות של משק בית ישראלי מוקדשות לדיור (כ-25%) ולאחזקת הדירה (כ-9.5%), לתחבורה ותקשורת (כ-20%), למזון (כ-16%), לחינוך (כ-12.5%), לבריאות (כ-5.3%) ולריהוט, הלבשה והנעלה (כ-8%).
מבלי מעקב תקציבי נכון, אנו לא רואים את החלוקה הזו לנגד עינינו, ויותר מכך, אנו לא רואים מהם המקומות מהם אנו יכולים לקצץ ולמזער הוצאות בבטחה.
בנוסף לכך, מבלי המעקב איננו רואים את ההכנסות כראוי, איננו רואים את ההוצאות וההפרשות הנלוות.
כך אנו עשויים לקבל תמונה לא נכונה של מאזן התקציב שלנו.
גם אם ההפרש בין המאזן שאנו חושבים שיש לנו לבין המאזן שבאמת יש לנו הוא קטן, לאורך זמן הוא יצטבר וישתקף בחשבון הבנק שלנו.
לכן עלינו להתחיל עם שינוי גישה, עם החלטה מודעת שאנו נקדיש זמן כדי לנהל את התקציב שלנו באופן מפורט ומחושב.
ניתן לחשוב על כך כמטלה נוספת שיש לבצע לתחזוקת משק הבית.
על אף שבהתחילה היא עשויה להיראות תוספת מעיקה, תוך זמן קצר היא תהפוך לפעולה אוטומטית שאנו מבצעים באופן קבוע.

 ניהול נכון: השיטה שהוכיחה את עצמה

 כדי לנהל את התקציב שלנו היטב, עלינו תחילה לאסוף את כל המידע אודות ההוצאות וההכנסות שלנו ולרכז אותו.
ניתן לעשות זאת בשיטה הקלסית, באמצעות מחברת ייעודית ומחשבון.
אך בעידן הממוחשב מומלץ במיוחד לפתוח טבלת אקסל, לסדר בה את כל המידע, להסתייע בה כדי לבצע את החישובים החשבוניים.
בעוד שריכוז המידע על ההוצאות וההכנסות יהווה את המעקב שלנו, באמצעותו נוכל גם להגדיר לנו יעדים, לבצע בקרה ולהסיק מסקנות.

 שלב ראשון: הכנסות

 נתחיל עם ההכנסות שלנו, ולשם כך נאסוף את תלושי המשכורת שלנו ונסדר היטב את הסכומים.
עם זאת, יש לזכור שני היבטים חשובים – פירוט המשכורת, והכנסות נלוות.
ראשית כל, ההכנסות שלנו אינן מהוות רק סכום נטו, אלא תוצאה שהתקבלה מסכום ברוטו, הוצאות והפרשות.
כדאי לכלול את כל הפירוט הזה במעקב התקציב.
זאת מפני שלפעמים יש לנו שליטה על היקף ההוצאות המתקזזות לנו מן המשכורת, כמו תקציב אגרה או קניות על חשבון המשכורת, ובאמצעות מודעות גוברת אודות היקף ההוצאות החודשיות שלנו נוכל לדעת היכן אנו יכולים לחסוך.
שנית, אסור לנו לשכוח את ההכנסות הנלוות.
שלל צ’ופרים, משכורת 13, בונוסים, תקציבים ואף תקציבים מביטוח לאומי צריכים להיכנס למאזן שלנו.
לאחר שסידרנו את כל ההכנסות שלנו, אנו יכולים גם לבדוק את ממוצע ההכנסות החודשי וכך לדעת פחות או יותר מהו היקף ההכנסות החודשי שלנו.

 שלב שני: הוצאות

בכל פעם שאנו מוציאים כסף, בין אם פיזית או באינטרנט, בין אם במזומן או באשראי, אנחנו שומרים את הקבלה.
נבחר על פי הנוחות שלנו, האם אנחנו מתכננים להדפיס את הקבלות הדיגיטליות (כמו אלה שהתקבלו מקניות ברשת) או שאנו נסרוק את הקבלות הפיזיות שלנו (כמו אלו שהתקבלו בחנות המקומית), ונשמור את כל הקבלות שלנו בקלסר פיזי אחיד או בתיקייה מסודרת במחשב (ולא לשכוח לגבות).
החיוניות בשמירת הקבלות יכולה להתגלות לנו משלל סיבות בעתיד, אך היא קודם כל תסייע לנו לסדר את ההוצאות שלנו במעקב התקציב שאנו מכינים.
נסדר את ההוצאות השונות על פי חודש, ונוסיף לעצמנו פירוט כלשהו על טיב ההוצאה.
מומלץ לבצע את הפירוט על פי חלוקה לקטגוריות, שתסייע לנו מאוחר יותר לבחון כמה כסף אנו מוציאים על כל תחום.
בין ההוצאות הללו יש לכלול כל הוצאה והוצאה, גם אלו שהתקבלו כעמלה על שירותי בנק ושירותים אחרים.
חשוב במיוחד לא לפספס הוצאות שאינן קבועות, כמו הוצאות שנתיות (טסט לרכב) וכן הוצאות מזומן ללא מעקב.
מכיוון שיכול להיות שלא יהיו בידינו כל הקבלות בתחילת בניית המעקב שלנו, ניתן להוציא תדפיסים של חשבון הבנק וחיובי האשראי כדי לבנות את המעקב עבור החודשים האחרונים.
לבסוף, ממש כמו ההכנסות, ניתן לבצע ממוצע של ההוצאות וכך לראות כיצד הכספים שאנו מוציאים מתחלקים בין החודשים.

 שלב שלישי: מסקנות ויעדים

 לאחר שיש בידנו את כל המידע, אנו יכולים לראות את המאזן שלנו ולדעת בדיוק כמה מן ההכנסות שלנו אנו מוציאים.
כמובן שאנו רוצים קודם כל שהאיזון שלנו יהיה חיובי, משמע שההוצאות יהיו נמוכות מההכנסות, אך למעשה עלינו לשאוף ליותר מכך.
עלינו להשאיר מקום גם להוצאות לא צפויות ואף לנסות לחסוך.
טווח הכספים הזה צריך להוות כ-15% מההכנסות לפחות, וכך עלינו לשאוף שזה יהיה הפער בין ההכנסות לבין ההוצאות שלנו.
כאשר נבחן את המאזן החודשי, נוכל לדעת אם כך הדבר.
לאחר מכן, נוכל להתחיל להגדיר לנו יעדים באמצעות בחינת ההוצאות החודשיות שלנו.
בעיקר אלו הקבועות, ובדיקה מי מהן אנו יכולים למזער.
כך, נכניס למעקב שלנו טור נוסף שמהווה את היעדים שלנו בקטגוריות ההוצאות השונות.
מהו הסכום שאנו רוצים להקציב לעצמנו עבור ההוצאות מסוג זה, על פי בחינה מעמיקה של האפשרויות שלנו.
כך נגדיר את היעדים שלנו שוב ושוב עד שנגיע למאזן המיוחל, בו ההוצאות מהוות 85% או פחות מן ההכנסות.

 שלב רביעי: מעקב ובקרה

 הכנת התקציב שלנו אינה פעולה חד פעמית, אלא היא מצריכה מעקב קבוע.
אך אין לטעות, המעקב הזה אינו חד חודשי.
המטרה שלנו אינה רק לסכום את ההוצאות וההכנסות שלנו בסוף החודש כדי לגלות האם עמדנו במאזן או לא.
המטרה היא לעקוב אחר המאזן שלנו לאורך החודש עצמו, ולבחון את ההוצאות שלנו בקטגוריות השונות לאורך החודש וביחס ליעד שהגדרנו לעצמו.
כך, אם באמצע החודש נגלה שהוצאנו כבר 70% מהתקציב שייעדנו לתחבורה, נדע שבשאר החודש יהיה עלינו להצטמצם ולהימנע משימוש מופרז ברכב.
מנגד, אם באותה העת נגלה שהוצאנו רק 40% מהתקציב שייעדנו למזון, נדע שאנו יכולים לנשום לרווחה, ואולי אפילו לסיים את החודש עם פחות הוצאות מהמוקצב.

 לסיום: 6 פעולות שיגרמו לנו לחסוך כסף

 נסיים במספר טיפים פשוטים אך משמעותיים.
כל אחד מהם יכול לסייע לנו לחסוך כספים רבים, כאשר הם מבקשים להתגבר על ההוצאות הקטנות שאנו לא מייחסים להם חשיבות ביום יום אך מצטברות בסוף החודש לחריגות לא רצויות:

  1. חיסכון בחשמל ומים: לחיסכון אין רק משמעות אקולוגית, אלא גם משמעות כלכלית.
    באמצעות הקניית הרגלים פשוטים כמו קיצור זמני מקלחת, כיבוי אורות ביציאה מהבית, כיבוי הטלוויזיה כאשר אף אחד לא צופה בה ועוד, אנו יכולים לחסוך משמעותית בהוצאות המים והחשמל.
  2. לא הולכים לקניות רעבים: אנו יכולים לחסוך משמעותית את ההוצאות שלנו בסופרמרקט רק אם לא נלך לקניות כאשר אנחנו רעבים.
    יתרה מכך, אם גם נדאג שהילדים לא יהיו רעבים כאשר אנו הולכים לקניות, או אפילו סתם מבקרים במרכז קניות, נשמע הרבה פחות בקשות לקניית סוגי מאכלים שונים.
  3. קנה מוצרי מזון וטואלטיקה גדולים: כאשר אנו קונים מוצרים באופן קבוע, כמו מוצרי טואלטיקה או מאכלים שונים, עדיף לקנות חבילה גדולה מאשר חבילה קטנה.
    באופן יחסי, החבילה הגדולה תעלה פחות וההפרש יצטבר לכדי חיסכון משמעותי.
  4. בדקו החזרי מס: יש לבדוק מידי שנה את החזרי המס המגיעים לנו, ובעיקר אם אנו עובדים כעצמאיים.
    אלו יכולים להצטבר לסכומים יפים.
  5. יוקר לא שווה לאיכות: עלינו לזכור שמוצרים יקרים אינם בהכרח איכותיים יותר, ובעיקר כאשר מדובר במותגים.
    מוצרים רבים מקבלים את המחיר שלהם מהיוקרה שיש להם, ולאו דווקא מהאיכות.
    יש לבדוק היטב את האפשרויות האחרות, גם אם לא מופיע עליהם לוגו מוכר.
  6. בדקו על מה שילמתם: בין אם מדובר על חשבון חשמל או מים ובין אם מדובר על קבלה בסופר, עלינו לבדוק בדיוק את הפירוט ולהשוות את הקבלה אל היקף המוצרים או השימוש בפועל.
    כך נוכל לוודא שלא שילמנו יותר ממה שהיינו צריכים לשלם.

אולי יעניין אותך גם