למרות מה שיחשוב הילד שלכם, שער חליפין הוא לא שער שמחליפים. שער חליפין הוא מונח כלכלי שמדבר על יחסי ההמרה בין מטבע אחד לאחר - למשל, בין שקל לדולר, בין יואן לין, בין דינר לליש"ט וכן הלאה.
את שער החליפין קובעים גורמים רבים, אשר משתנים ממדינה למדינה – באחת זה יכול להיות יחס קבוע (כפי שהיה בישראל בעשוריה הראשונים, כשהממשלה הייתה זו שקבעה את יחס החליפין בין הדולר לשקל), ובאחרת זה יכול להיקבע בשל גורמי השוק.
כיום, בנק ישראל קובע את שער הדולר מידי יום, לפי גורמים שונים המשפיעים על קביעתו. במאמר זה נסקור גורמים כאלו, המשפיעים על סחר החליפין.
את הריבית קובע, כמו את ערך המטבע, בנק ישראל. כשבנק ישראל מעלה את הריבית, הוא מביא גם לעליית ערך האשראי. משקיעים שרוצים להשקיע, מעדיפים לקבל את תגמוליהם בשקלים, בשל הריבית הגבוהה, ולפיכך לחזק את המטבע המקומי.
לבעלי עסק יותר יקר להחזיר הלוואות בשל הריבית הגבוהה, ולכן הם לוקחים הלוואה במטבע חוץ, שלו ריבית נמוכה יותר (בשל ההעלאה הישראלית). כך, נוצר מצב שבו הריבית מביאה לעליית ערך המטבע המקומי ולירידת המטבע הזר למולו. השפעת הריבית על ערך המטבע הזר היא בדרך כלל לא לזמן ארוך, בעיקר בגלל העובדה שהשוק מתמתן זמן מה לאחר עליית הריבית.
הריבית שעלתה בדרך כלל יורדת, או שהריבית בשוק החוץ מתאזן בהשוואה אליה, או שהריבית נשארת גבוהה מה שהופך את השינוי בערך המטבע לשינוי קבוע (כלומר, זה כבר אינו שינוי מהמצב הקודם, אלא מצב קבוע חדש).
אינפלציה היא תופעה שמשמעה עליית מחירים מתמשכת, שמשמעה כי ערך מטבע יחיד – מטבע אחד יכול לקנות פחות, מבלי שיש שינוי בכמות או איכות החומר שהוא קונה. למשל, נניח היו לנו חמישים שקלים, בהם קנינו חמישה מוצרים.
במצב של אינפלציה, עם אותם חמישים שקלים, נוכל לקנות מוצר אחד או שניים בלבד, ולפעמים אף לא מוצר אחד. האינפלציה נובעת מערך המטבע בשוק הפנימי – יכולתו לקנות במדינה בה הוא נהוג. מן הסתם, ערך המטבע בתוך המדינה, משפיע על החוץ. כפי שעולה מכאן, אינפלציה היא תהליך מתמשך האורך זמן.
לכן, גם השפעתה על ערך המטבע אינה מידית – כדי שאינפלציה תשפיע על המטבע צריך לעבור זמן מה, לרוב חצי שנה והלאה. זאת, משום שבזמן כזה ניתן להבין כי המדינה נמצאת במצב אינפלציוני לאורך זמן.
אולי הדבר יפתיע אתכם (ואולי לא), אבל לא רק השוק משפיע על המטבע. גם גורמים שנמצאים מחוץ לסחר באופן ישיר, כמו גורמים פוליטיים ואפילו גורמים שאינם פוליטיים, יכולים להשפיע עליו.
כך, קביעות של וועדת הכספים וועדת הכלכלה, ואפילו רק אמירות כאלו ואחרות, יכולות להשפיע על תנועת המטבע. כמו כן, משברים כלכליים, וגם משברים פיזיים כמו סופות (הוריקנים, טורנדואים וכיו"ב), סופות, מלחמות ותקיפות כאלו ואחרות, יכולים כולם להעלות ולהוריד את ערך המטבע במהירות. אפילו שמועות שעוברות מפה לאוזן, שלעיתים מופצות במכוון על ידי סוכנים (בין אם סוכנים של בתי השקעות ובין אם על ידי מדינות) על מנת להשפיע על הסחר.
גם לבנק ישראל, ולנגיד העומד בראשו, השפעה ישירה וחזקה מאוד על ערך המטבע. בנק מרכזי הוא לא רק זה שקובע הרבה פעמים (בישראל למשל, כאמור), את ערך המטבע, אלא גם משפיע על התאמתו למציאות הכלכלית. הבנק מתערב בסחר החליפין של מטבע זר – לפעמים על מנת לבלום שינויי שוק (למנוע אינפלציה שנוצרת כתוצאה משינוי בערך המטבע הישראלי מול מטבע החוץ), ולעיתים על מנת למנוע פגיעה ביבואנים וביצואנים (כלומר, בערך הסחורה שהם מביאים או מוציאים).
לא סתם הכותרת היא "מה יגיד הנגיד", משום שפעמים רבות הנגידים והנגידות לא באמת רוכשים מטבע, משום שיכולת הרכישה מוגבלת – ואם הבנק ישתמש בה לעיתים קרובות, ייגמר לו המטבע הישראלי בו יוכל לקנות מטבעות חוץ. לכן, הנגידים יכולים להכריז על רכישת מטבע, או על כוונות לרכוש מטבע, אך לא לרוכשו במציאות.
לסיכום, מטבע חוץ יכול להיות מושפע כמעט מהכל – בין אם זה המצב הכלכלי, החומר האנושי או אפילו הביטחון הלאומי. יש להשפעות אלו משכים שונים, טווח שונה בו הן קיימות – כאמור, התערבות של בנק ישראל מוגבלת בזמן יותר מאפשרויות אחרות. ההשפעה של אינפלציה, דווקא נוצרת לאורך זמן. כשאנו משקיעים במטבע חוץ, חשוב שנסתכל על כל המדדים האלו בהתאם.
