אינדיקטורים קיימים מחוץ למעבדת המחקר – זה למעשה מושג שבא מאנגלית, שמשמעותו "מצביע", כאשר בכל תחום ה"הצבעה" מראה משהו אחר. בביולוגיה, ההצבעה היא על תהליך כימי או ביולוגי שאנו מנסים לזהות – במאמר זה נעקוב אחרי אינדיקטורים כלכליים, שלהם הצבעה על משמעות כלכלית.
אינדיקטורים כלכליים – מסבירים את המצב הכלכלי
למעשה, אינדיקטורים כלכליים מצביעים על מצבה הכלכלי של מדינה כלשהי. יש כל מיני אינדיקטורים מסוג זה – גירעון ממשלתי (כמה הממשלה מתעכבת בהחזרת חובותיה), החוב הציבורי (כמה כסף המדינה חייבת למדינות אחרות ולבנקים), כמות ושווי כלכלי של תוצרים לנפש, יציבות השוק והבורסה (למשל, כאשר יש אינפלציה ואי אחידות במחירי מוצרים, אפשר ללמוד על מצבה הגרוע של הכלכלה) וכיוצא בזה.
מה מצבנו? – תמצית
בשנים שלאחר המשבר הכלכלי של 2008, הכלכלה הישראלית עברה שינוי לטובה לפי מרבית האינדיקטורים. אם נשווה זאת לשנים הקודמות ל-2008, ניתן לראות שיפור מסוים ברמת החיים. רמה זו, באופן כללי, עלתה, אבל עדיין לא התקרבה לממוצע של ה-OECD (ארגון המדינות המתועשות), או לרמה הממוצעת באיחוד האירופי ובארה"ב. כמו כן, חלה עלייה חדה במחירי הדירות בישראל בשנים אלו.
מה מצבנו? – פירוט לפי אינדיקטורים שונים
- תוצר לאומי – גדילה נמצאה בשלושת המדדים של התוצר הלאומי – גדל מאוד התוצר הלאומי (3.6% בישראל לעומת 0.5% ממוצע ב-OECD), גדל גם התוצר הלאומי לנפש (1.7% לעומת 0.1%- ב-OECD), כמו גם פער התוצר השנתי (1% בישראל לעומת 1.8- ב-OECD). עם זאת, למרות עלייתו, התוצר הלאומי עודו נמוך מהתוצר הלאומי הממוצע במדינות ה-OECD ב-12%.
- אבטלה – באופן כללי, גם מבחינת אבטלה, מצבה של ישראל משפר (ב-2 סעיפים מתוך שלושה): אחוז המובטלים במדינה קטן יותר מב-OECD (6.6% ישראלים לעומת 7.8%), אחוז המובטלים שהינם כאלו למשך יותר משנה אחת (19.8% בישראל לעומת 29.6% ב-OECD), ופריון העבודה (2.9%- לעומת 3.2% ב-OECD). כמו כן, יש לציין בקשר לפריון העבודה בישראל, כי אינדיקטור זה נמצא במקום ה-24 מתוך 32 מדינות ה-OECD, מיקום נמוך יחסית.
- אינפלציה – ממוצע האינפלציה הישראלי דווקא היה גבוה יותר בין 2008 ל-2012 מזה של ה-OECD (3.2% לעומת 2.3%).
- מחירי הדיור – מחירי הדיור בישראל עלו מאוד במהלך השנים הנ"ל (70.9% עליה לעומת 27.8% בממוצע ב-OECD).
- השינוי בממוצע הריבית – הריבית בבנק המרכזי של ישראל (בנק ישראל) הייתה קטנה יותר מזו שבאירופה ובארה"ב בממוצעים השנתיים (1.6- לעומת 3.9- בבנקים באירופה ובארה”ב).
- רווחיות המערכת הבנקאית – המערכת הבנקאית בישראל נמצאה כרווחית הרבה יותר מכפי שנמצא במערכות הבנקאיות באירופה (8.7% בממוצע לעומת 4.2% בממוצע ב-OECD).
- המטבע הזר ושער חליפין – בין 2008 ל-2012 ערכו של השקל עלה, וערך המטבעות במשקים המפותחים (לפי מדד ה-DXY) ירד (עליה של 6% בישראל, ירידה של 7% במשקים המפותחים).
לסיכום, אפשר ללמוד הרבה מאינדיקטורים שונים על מצבה של כלכלה מסוימת. אפשר, בעזרתם, לעמוד על סיכוייה להצליח או ליפול, ועל עוצמתה הכלכלית.
