עוסק, מע"מ ומה שביניהם

שולחן מחשב עם דפים קפה ומחשב

סוג המס המוכר ביותר הוא מס ההכנסה, שכל אדם רואה כיצד הוא מנוכה מן המשכורת שלו באופן יחסי לרווחים החודשיים שלו.
מס מרכזי נוסף שמשולם למדינה הוא המע"מ, שנלקח באופן יחסי מכל עסקה כלשהי בה נמכר טובין, נכס, שירות ועוד.
האדם שמספק את הטובין מוגדר כעוסק, ועליו נמצאת החובה להעביר את המע"מ – לפיכך, אדם שמבצע עסקאות שכאלה, אם באופן תדיר ואם פעמים ספורות בלבד, צריך להירשם כעוסק כדי שהרשויות יוכלו לוודא שהמע"מ אכן מועבר בהתאם לתנאים.
הנושא יכול להיות מורכב ביותר, והוא כולל סוגי עוסקים שונים והיקפי מע"מ שעשויים להשתנות – באמצעות המדריך הבא יהיה ניתן להכיר את ההקלות, הזכויות והחובות הנדרשות מכל אדם במעמד זה וכן את כל מה שצריך לדעת על עוסק, על מע"מ ועל מה שביניהם.

מהו מע"מ

מע"מ הוא ראשי התיבות של מס ערך מוסף, הוא נלקח לכאורה מכל עסקה וכך הוא מהווה גורם מרכזי במערכת המיסוי של המדינה.
באופן רשמי, המע"מ מוטל על צריכה של טובין כלשהו, ואכן ניתן לראות את אחוזי המע"מ מצוינים בכל קבלה שניתנת ללקוח בתום עסקה כדי לסמן שהוא זה ששילם את המע"מ.
עם זאת, בישראל חובת הדיווח והעברת המע"מ נעשית על ידי המוכרים ונותני השירות, והם אלו שמעבירים את החלק היחסי של המע"מ אל רשות המסים ממחיר העסקה כולו.
בנוסף לכך, בישראל סדר העניינים הזה טבוע כה עמוק במערכת, עד שמספקי הטובין נוטים לרוב להציג בפני הצרכן את מחיר השירות או המוצרים בתוספת המע"מ וחוסכים ממנו את הצורך להיחשף לתוספת רק במעמד התשלום – כך בניגוד למדינות אחרות, בהן המחירים יכולים להיות מוצגים ללא מע"מ.
באופן כללי, שיעור המע"מ הוא קבוע ועומד על 17% ממחיר העסקה, אך כדי לעודד יזמות, חדשנות ופעילות עסקית באופן כללי, ישנה התחשבות בבעלי העסקים וכך ניתנים להם החזרי מע"מ או הקלות בתשלום המסים – הן כצרכן הרוכש מוצרים ושירותים לטובת העסק, והן כעוסק אשר מוכר טובין.
ההקלות הללו ממוצות לרוב בשתי דרכים:

  • עוסק פטור: מקרה בו עוסק נמצא פטור מתשלום מע"מ בגין עסקאות אשר במסגרתן הוא מספק טובין.
  • מע"מ תשומות: מקרה בו עוסק מקבלי החזרי מע"מ בגין עסקאות אשר במסגרתן רכש טובין לטובת העסק.

עוסק

עוסק מורשה הוא אדם שהורשה על ידי הרשויות לנהל עסק כלשהו, כאשר ההסכמה הזו מתבטאת ברישום פרטיו במשרד המע"מ.
כל אדם או קבוצת אנשים המתכוונת לבצע עסקאות כלשהן שבמסגרתן הן יספקו שירות, יספקו טובין, ימכרו מוצרים או ימכרו נכסים חייבים להירשם במשרד המע"מ הקרוב למוקד פעילותם בהתאם לסטטוס בו הם נמצאים.
למעט העוסק הפטור, שהוא סוג של עוסק מורשה אשר מקבל הקלות מפאת היקף פעילותו המצומצם, ישנם שלושה סוגים של עוסקים:

עוסק מורשה

אדם יחיד אשר מנהל פעילות עסקית כלשהי אשר במסגרתה הוא מחויב בתשלום מסים.
מתוך קיומו של העוסק הפטור, העוסק המורשה מוגדר כך באם מחזור עסקאותיו השנתי נופל מסכום אשר מוגדר מידי שנה מחדש – בשנת 2018 סכום זה נותר זהה לשנה הקודמת, והוא עומד על 98,707 שקלים בשנה.
בנוסף לכך, ישנם מקצועות מסוימים, המקצועות החופשיים, אשר מחייבים את העוסק בהם להחזיק מעמד של עוסק מורשה ללא תלות במחזור ההכנסות השנתי – בהם רופאים, מתווכי נדל"ן, רואי חשבון, טכנאים, מהנדסים ועוד.

שותפות

במצבים בהם ישנה פעילות עסקית הכוללת שני אנשים או יותר, אשר פועלים כשווים בפעילות העסקית, זו מוגדרת כשותפות.
שותפות מהווה כך את מצב הביניים שבין העוסק המורשה לבין החברה בע"מ – מצד אחד, השותפים מתפקדים כעוסקים מורשים אשר מנהלים את פעילותם העסקית, את המחזורים הכספיים שלהם ואת תשלומי המסים שלהם יחדיו ברובם, אך מצד שני, הם נחשבים לגוף אחד ואף יכולים להירשם ברשם השותפות הייעודי להם.
בכל הנוגע לעיסוק מול משרד המע"מ, רישום השותפות במשרד גורר מינוי של אחד השותפים כמי שפועל בשם השותפים כולם מול מע"מ ואחראי על הסדרת ענייני המסים.

חברה בע"מ

חברה בערבון מוגבל יכולה להידמות בעיניים לא מקצועיות לשותפות, כאשר ההבדל העיקרי עומד בדרישות הביורוקרטיות המרובות יותר המוטלות על חברות.
אך למעשה, ההבדל בין חברה בע"מ לבין שותפות הוא שורשי הרבה יותר, כאשר חברה בע"מ מוגדרת כישות עצמאית ונפרדת מן השותפות – אנשים שונים עשויים להיות הבעלים של החברה כבעלי מניות, אך הם אינם מזוהים עם החברה כמו במקרה של שותפות.
כך, חברה בע"מ מתפקדת שישות חיצונית למפעילים אותה באופן שרווחי החברה והפסדיה אינם נחשבים לרווחים והפסדים של בעלי החברה – באם בעלי החברה ירצו ליהנות מן הרווחים שלה או לכסות על הפסדיה, הדבר ייעשה כדיבידנד וכמשכורת או כהשקעה, בהתאמה.

תהליך הרישום

כחלק מהתחלת הפעילות העסקית של העוסק או של העוסקים, עליהם להירשם גם במשרד המע"מ על פי הסטטוס בו הם מוגדרים.
רישום העיסוק סובב את טופס 821 שמהווה טופס לרישום עוסקים במע"מ, ובנוסף אליו יש להביא מסמכים רלוונטיים נוספים – אלו ממוצים ברשימה הבאה על פי סעיף הרישום של העסק:

עוסק מורשה:

  • טופס 821 מלא וחתום.
  • תעודת הזהות של העוסק.
  • חוזה קנייה או השכרה של מקום לטובת העסק, במידה ויש כזה.
  • אסמכתא לקיום חשבון בנק עבור העיסוק – באם מדובר בחשבון משותף, השותף לחשבון צריך למלא ולחתום על הצהרת חשבון משותף.
  • מסמכים נוספים הקשורים להוצאות אודות הקמת העסק.

שותפות:

  • טופס 821 מלא וחתום לרבות טופס 821א הרלוונטי לשותפות ולחברות בע”מ.
  • תעודת זהות של כל אחד מן השותפים.
  • חוזה קנייה או השכרה של מקום לטובת העסק, במידה ויש כזה.
  • אסמכתא לקיום חשבון בנק עבור השותפות.
  • אישור על רישום השותפות ברשם השותפויות במקרה של שותפות רשומה.

חברה בע"מ:

  • טופס 821 מלא וחתום לרבות טופס 821 הרלוונטי לשותפות ולחברות בע"מ.
  • תעודת זהות של כל אחד מן הדירקטורים.
  • חוזה קנייה או השכרה של מקום לטובת העסק, במידה ויש כזה.
  • אסמכתא לקיום חשבון בנק עבור החברה.
  • תעודת רישום ברשם החברות.
  • פרוטוקול בעלי זכות.
  • מידע על רכוש לרבות מקורות המימון, סכום ההשקעה ומחזור העסקאות המשוער.

קבוצת אנשים לוחצים ידיים

ההבדל בין עוסק מורשה לעוסק פטור

בין סוגי העוסקים ישנו עוסק נוסף, העוסק הפטור.
מבחינת תהליכי הרישום במשרד המע"מ, העוסק הפטור צריך לבצע הליך דומה לעוסק המורשה, ועיקר ההבדל בין שני סוגי העוסקים מתבטא בתשלומי המסים שהם חייבים בהם.
באופן כללי, העוסק הפטור מוגדר כמי שמחזור העסקאות השנתי שלו נופל מסכום קבוע המשתנה מידי שנה, למעט במקרים בהם העוסק מוגדר כבעל מקצוע חופשי.
ניתן לסכם את ההבדלים כך:

  • עוסק פטור, הוא מי שמחזור העסקאות השנתי שלו נופל מסכום של 98,707 שקלים (נכון לשנת 2018) והוא אינו בעל מקצוע חופשי (רופא, מהנדס, רואה חשבון, כלכלן, משפטן ועוד).
  • עוסק מורשה, הוא מי שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על סכום של 98,707, או שהמחזור השני נופל מן הסכום הזה אבל הוא בעל מקצוע חופשי.

ההגדרה הזו גוררת הבדלים רבים בהתנהלות המיסוי של העוסק מול משרד המע"מ.
מסיבה זו, ישנם הבדלים כלכליים מובהקים בין שני סוגי העוסקים, ואדם שמחזור העסקאות שלו עשוי להתנדנד בין סכום המחזור השנתי הקבוע יכול לעשות את חישוביו הנוגעים לתשלומי מס ולהחזרי מס כדי לגלות האם כדאי לו למקם את עצמו במעמד של עוסק פטור או במעמד של עוסק מורשה.
בנוסף לכך, יש הבדלים באופן בו עוסקים פטורים ועוסקים מורשים נתפשים על ידי הציבור – היקף מחזור העסקאות השנתי של העוסק הפטור רומז שהוא בעל פעילות נמוכה, וכך גורמים שונים עשויים להעדיף להימנע מלבצע עמו עסקאות תחת ההנחה שהפעילות הנמוכה מרמזת על רמת מקצועיות מוגבלת.
באופן רשמי ומבחינת משרדי המע"מ, אלו ההבדלים אשר עולים בין העוסק הפטור לעוסק המורשה:

  • הגשת דוחות: עוסקים פטורים חייבים להגיש דוחות אודות מחזור העסקאות שלהם בתדירות חד שנתית ובסיומה של כל שנת מס, ואילו עוסקים מורשים נדרשים להגיש דוחות אודות מחזור העסקאות שלהם בתדירות חודשית.
  • תשלום מע"מ: עוסקים פטורים אינם נדרשים לשלם מע"מ כלל, ואילו עוסקים מורשים נדרשים לשלמו.
  • חשבוניות מס: מכיוון שהם אינם משלמים את המע"מ, עוסקים פטורים אינם רשאים להוציא חשבוניות מס אלא רק קבלות בגין העסקאות שביצעו, כך בניגוד לעוסקים מורשים שרשאים להוציא חשבוניות מס בנוסף לקבלות.
  • מס תשומות: עוסקים פטורים אינם זכאים להחזרי מס תשומות בגין חשבוניות המס שהוצאו להם, וזאת בניגוד לעוסקים מורשים שיכולים להגיש את חשבוניות המס למשרד המע"מ ולקבל החזרים כאשר ההוצאות בוצעו לטובת העסק.

יש לציין, שהעוסק הפטור חייב ליידע את משרד המע"מ ולעדכן את הסטטוס שלו במקרה ומחזור העסקאות השנתי שלו עובר את הסכום הקובע את ההבדל בין עוסקים פטורים לבין עוסקים מורשים.
בנוסף לכך, חשוב לציין את הנקודות בהן לא קמים הבדלים בין העוסק המורשה לבין העוסק הפטור, וכך לדעת היכן העוסק הפטור אינו רשאי להימנע מפעילות כלשהי:

  • רישום: העוסק הפטור, כמו העוסק המורשה, חייב ברישום במע"מ.
  • קבלות: העוסק הפטור רשאי להוציא קבלות כנגד עסקאותיו, ממש כמו העוסק המורשה.
  • ניהול ספרים: כמו העוסק המורשה, גם העוסק הפטור חייב בניהול ספרים ועליו להיות מסוגל לספק פירוט של עסקאותיו.
  • מקרקעין: הפטור ממע"מ המגיע לעוסק הפטור אינו תקף לעסקאות מקרקעין, ובגינן העוסק הפטור חייב במס כמו העוסק המורשה.

מס תשומות

מס התשומות נחשב לתשלומי המע"מ שמועברים בעת רכישה של שירותים או מוצרים לטובת העסק.
מס הערך המוסף נלווה לכל עסקה באשר היא, אך רשויות המס רוצות להבדיל בין עסקאות אשר נעשו לטובת העסק עצמו לבין אלו שנעשו למטרות פנאי בלבד, וכך נכנסת ההגדרה של מס תשומות המבקשת להבדיל ביניהם.
מבין השירותים והמוצרים שנופלים להגדרה הזו, ניתן למנות את הבאים:

  • סחורה קמעונאית: עסקים קמעונאיים קונים את הסחורה שהם משווקים מקמעונאי אחר, ממשווק או מייבואן, וככל עסקה הם משלמים עליהם מע"מ – עם זאת, הסחורה הזו נקנית כדי שהעסק ישווק אותה, וכך היא מהווה הדוגמה המובהקת ביותר למקרה של מס תשומות.
  • מוצרים נלווים לעסק: כל דבר שמשמש לפעילות העסק – ובמיוחד כאשר לעסק יש מקום פיזי כלשהו – מלווה במס תשומות, כאשר אלו יכולים להיות ציוד משרדי, ציוד לניהול ספרים, ריהוט, פרטי נוי, ציוד מחשבי ועוד.
  • כלים עיקריים להפעלת העסק: סוגי עסקים שונים נשענים על כלי הפעלה שמהווים חלק בלתי נפרד לעסק, כך שעלויות הרכישה, הטיפול והאחזקה שלהם מהווים מקרים של מס תשומות – בהם ניתן למנות מחשב, תוכנות מחשב, כלי עבודה, כלי נגינה ועוד רבים בהתאם לאופי העסק.
  • ניידות: במקרים בהם העסק מחייב ניוד של העוסק, בין אם מדובר על עסק שבמסגרתו העוסק עובר ממקום למקום ובין אם מדובר על עסק אשר ממוקם במקום כלשהו שמצריך את המפעיל שלו להגיע אליו, אמצעי הניידות של העוסק נכללים גם הם כמס תשומות, ובהם הוצאות על דלק ונסיעות בתחבורה ציבורית.

בנוסף לכל אלו, ניתן למנות מקרים רבים נוספים אשר עשויים לספק מס תשומות בהתאם לאופי העסק עצמו, בהם אמצעי מחקר, שירותים שונים ועוד.
כל עסקה יכולה להיחשב במס תשומות באם העוסק יכול להסביר כיצד היא רלוונטית לעסק שלו, ומדוע העסק שלו לא יפעל כראוי בלעדיה.
עם זאת, יש לציין שהעוסק רשאי לקיזוזים של מס תשומות גם כאשר מדובר בהוצאות למען צרכיו הפרטיים, אך במקרה זה הקיזוז יהיה נמוך יותר.

שתי אנשים לוחצים ידיים

איך מקבלים החזרים בגין מס תשומות

סיכום מסי התשומות, בליווי המסמכים הרלוונטיים, מוגשים למשרד המע"מ בתום תקופת הדיווח יחד עם פירוט מחזור העסקאות של העוסק, ומשרד המע"מ מעניק החזרי מס בתמורה להם.
לשם כך, העוסק צריך להציג הוכחות להוצאותיו ולתשלום המסים שעבורם הוא דורש החזר – הם "המסמכים הרלוונטיים" – והוכחות אלו הן חשבוניות המס אשר ניתנות לבקשת העוסק במעמד ביצוע עסקה.
חשבוניות המס כולן מחולקות לחשבוניות בגין טובין שנרכש לטובת העסק וטובין שנרכש לטובת צרכיו הפרטיים של העוסק, וסכומי המע"מ הקבועים בהם נחשבים למס תשומות שחייב בהחזרי מס.
עבור העסקאות שנעשו לטובת העסק, מתקבלים החזרים בגובה של שני שלישים מסך העסקאות, ואילו עבור עסקאות שנעשו לצרכים פרטיים, מתקבלים החזרים בגובה של רבע מסך העסקאות.
ניתן לסכם את הפעילות סביב מס התשומות בנקודות הבאות:

  • איסוף חשבוניות מס: על העוסק לאסוף את חשבוניות המס בגין ההוצאות שלו, כאשר בהן צריך להיות מצוין שמו, סכום העסקה, סכום מס הערך המוסף, ופירוט הטובין שהתקבל בעסקה.
  • חלוקת חשבוניות המס: העוסק מחלק את חשבוניות המס שלו בין הוצאות שנעשו לטובת העסק ובין הוצאות שנעשו לצרכיו הפרטיים.
  • הגשה למשרד המע"מ: חשבוניות המס וסיכום שלהם מוגשים למשרד המע"מ כחלק מחובת הדיווח החודשית ובדוח ייעודי.
  • קבלת החזרי מס: משרד המע"מ יקזז את ההוצאות על מסי התשומות בצורת החזרי מס, כאשר גובהם יהיה שני שליש ממס התשומות במקרה של הוצאות לטובת העסק ורבע ממס התשומות במקרה של הוצאות לצרכיו הפרטיים של העוסק.
  • מי זכאי למס תשומות: הזכאות למס התשומות ניתנת לעוסקים, בין אם מדובר בעוסק מורשה, בשותפות או בחברה בע"מ – אך העוסק הפטור אינו זכאי למס תשומות, שכן הוא אינו חייב בתשלומי מע"מ.
פברואר 14, 2018 |

אולי יעניין אותך גם