המשבר ביוון – האשליה שהפכה לטרגדיה

בשנת 2001, הצטרפה יוון לגוש האירו ומאז הוחלף המטבע שהיה נהוג עד אז – הדרכמה לאירו. לאור החלטה זו, בין השנים 2003 ל-2007, הפכה יוון למדינה המורווחת ביותר מכניסתה לאיחוד האירופי. המדינה קיבלה עזרה כלכלית בשווי של 2.6% מהתל"ג שלה ואף בשנת 2004, בעקבות אולימפיאדת אתונה, התל"ג גדל בשיעור של 4% בשנה. אך מה שנראה כהצלחה גדולה, הפך במהרה לטרגדיה יוונית.

תחילתו של הסוף

ג'וזף אדיסון אמר: ״אדם החי מעל לאפשרויותיו בהווה נמצא בסכנה גדולה שבעוד זמן קצר יחיה מתחת להם״. וזה בדיוק מה שקרה ליוונים.
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, התנהלות כלכלית שגויה של ממשלת יוון לאורך השנים אשר הכנסותיה ממסים היו קטנות מהוצאותיה, גירעונות והלוואות דרקוניות ממדינות האיחוד האירופי, נקלעה יוון למשבר כלכלי שהוביל לכמעט סף חדלות-פירעון כבר בשנת 2010. לאור המשבר, יוון הסכימה לתוכנית צנע במדינתה אשר כללה העלאת מיסים, הפחתת משכורות ופנסיות, קיצוצים בתקציבי הממשלה ועוד, בתמורה לסיוע כספי ממדינות החברות בגוש האירו. מאז ועד היום, בתקופה של חמש שנים, יוון דרשה בפעם השלישית חבילת חילוץ בתמורה להעמקת תוכניות הצנע במדינה וכתוצאה מכך הגדלת המשבר וחוסר האמון בקרב הציבור במדינה.

מצב המדינה נכון להיום

המשבר האחרון של יוון ביולי 2015, הגיע לשיאו בעקבות איחור מועד פירעון חוב על סך 1.6 מיליארד יורו לקרן המטבע הבינלאומי ואי עמידה בתשלומים לחברות אשראי ולבנק אירופה. בנוסף, נושים פרטיים אשר להם חייבת יוון מאות מיליארדי אירו, מתדפקים על דלתותיהם. המשבר סוקר רבות בעולם בחודש האחרון וזאת בשל הפגנות אלימות ומחאות של הציבור שאינו מוכן לסבול עוד את העוני, האבטלה הגוברת, הקיצוצים הנרחבים במדינה וסגירת הבנקים את שעריהם.

ניסיון אחרון להישאר חלק מהגוש

בכדי לקבל חבילת חילוץ נוספת ושלישית, התבקש ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, להציג תוכנית חירום חדשה הכוללת קיצוצים נרחבים נוספים והפקדה של נכסי יוון בשווי 55 מליארד אירו לצד שלישי. הצעת גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומי הועלתה למשאל עם ויותר ממחצית הציבור היווני הצביע "לא" לתוכנית החילוץ. בעקבות תוצאות המשאל, חלה נפילה של 1.2% בערך האירו לעומת הדולר. בצל החשש הכבד וכמעט בלתי נמנע של עזיבת יוון את גוש האירו, נערך משא ומתן בין יוון לבין שרי האוצר של גוש האירו. המשא ומתן נערך שעות רבות, נתקל בקשיים רבים ואף כמעט ולא הוכרע. לבסוף הוחלט על תוכנית חילוץ אשר כוללת צעדי צנע חדשים בסך של 86 מיליארד אירו ב-3 שנים.

התוכנית הועלתה ואושרה בפרלמנט היווני. לאור התוכנית החדשה הוחלט כי יוון תקבל הלוואות גישור מגוש האירו בשווי של 7 מיליארד אירו. כמו כן, הבנק האירופי החליט להעביר 900 מיליון אירו לקופותיה של יוון כסיוע חירום. על אף תוכנית החילוץ החדשה והסיוע הכספי, אם לא יהיה שיפור במצבה הכלכלי של יוון והקטנת חובותיה, טען וולפגנג שויבלה, שר האוצר של גרמניה, כי לא יהיה מנוס מעזיבתה של יוון את גוש האירו.

אוגוסט 19, 2015 |

אולי יעניין אותך גם