סקירת מט"ח שבועית (07.07.2015): עזרה הדדית

אין כמו עזרה לחבר בעת צרה. וזו בדיוק תפיסת העולם של הבנקאים המרכזיים שבתקופתנו. מי שיכול עוזר, ומי שצריך מקבל בשמחה את העזרה הזו. הטרגדיה היוונית התקדמה לשלב חדש שבו היא יכולה, פוטנציאלית, להיות בעיה קשה, ואולי סיסטמית למערכת הפיננסית האירופית, ולדרוש עזרה מסוג זה.

למה עכשיו? ולא בשני המשברים הקודמים? כי עכשיו ישנו גורם בלתי צפוי בתגובותיה והיא הממשלה היוונית. זו שהועלתה על מנת לעצור את מנגנון הצנע כאמצעי החזר חוב שכולם יודעים שהוא לא ניתן להחזר. זו שדחפה לומר "לא" להצעות אירופה במשאל עם.

ממשלה זו, וראשה המיוחד סיפראס, מתנהגים שונה מכל המנהיגים והפוליטיקאים שהיה ניתן לסווגם כ"חברי המועדון של המקובלים". אלו היו שייכים לבון טון, כאשר הם היו תמיד מוכנים לומר "כן", בסופו של תהליך דיונים ארוך ומייגע, לאליטה של בריסל, ושל וושינגטון. זכרו שפפנדראו, ראש ממשלת יוון של המשבר הראשון, הועף מתפקידו בגלל רצונו לקיים את אותו משאל עם שסיפראס ביצע.

כאשר קיים גורם אי וודאות כזה חייבם הבנקאים המרכזיים, המשמשים היום כשומרי השער של הכלכלה הגלובלית, לחשוב שוב על אותה עזרה הדדית אפשרית. נא ראו גרף מעניין בהקשר לכך, והוא הגרף של ה-Swaps שהזרים הפדרל רזרב לבנק האירופי:

2015-07-07-Swaps

 

ניתן לראות את הכמויות העצומות של כסף שהעבירו במשברים של 2008, ובמיני משבר של 2012, שכזכור היה גם הוא במהותו יווני. למה הפד ראה לנכון לתת עזרה כזו?

תחילה, כי חשוב לזכור שלמרות כל הנאמר בפרהסיה, הפד דואג וידאג קודם כל לבנקים האמריקאים. אלו מחזיקי מניותיו, ואלו יכלו להיפגע קשות ממצב של התפשטות לא מרוסנת של בעיה סיסטמית סטייל ליהמן.

שנית, כאשר יש מחסור של דולרים אקוטי בזמן משבר, עקב הרצון להיכנס למפלט דולרי (מזומן או אג"ח מדינה אמריקאי קצר טווח) אין בנמצא כמות מספיקה באירופה.

וכך, העקומות האלו משמות לנו קנה המידה של המשבר, ואיך הפד רואה אותו כסיסטמי או לא. מי שיעקוב אחרי הנתון הזה בימים אלו, יוכל בהחלט לקבל רמז לגבי הצפי של היציאה של יוון מן היורו, והאם יציאה זו תהיה מסודרת, וחסרת השפעות מרחיקות לכת, או לא.

זאת לפחות בעיני הבנקאים המרכזיים משני צידי האוקיינוס האטלנטי.

 

משה שלום

יולי 7, 2015 |

אולי יעניין אותך גם